סוגי תאונות דרכים
תאונות דרכים בישראל הפכו כבר מזמן למכת מדינה. הממשלה בישראל נוהגת אמנם להעלות מידיי פעם את הנושא לסדר היום. למרבה הצער, הנושא עולה רק אחרי התרחשותן של תאונות דרכים קשות הגובות מחיר יקר בחיי אדם. הבעיה היא שכמו שזה עולה, כך זה יורד מסדר היום, המתפנה לבעיות "חשובות יותר" כמו נושאי ביטחון, כלכלה וכדומה.
לאמתו של דבר, מניעת תאונות דרכים הוא נושא קשה מאוד לכשעצמו, והוא קשה עוד יותר בשל חלוקת אחריות בעייתית של הנושא בין רשויות ממשלתיות רבות שאינן תמיד מתואמות. אסור גם לשכוח, שהאחריות לפתרון הבעיה אינה רובצת רק על הממשלה, אלא במידה רבה מאד גם על ציבור הולכי רגל והנהגים, אשר לצערנו אינם תורמים את חלקם למאמץ הלאומי, או לפחות לא במידה המספקת. יש לזכור ששום ביטוח רכב כמו ביטוח חובה לרכב , ביטוח רכב מקיף , ביטוח רכב צד ג' או אפילו ביטוח אופנוע אינו יכול להחזיר חיים שנגדעו. לכל היותר ביטוח רכב יוכל להחזיר נזקי רכוש.
מעבר לאובדן חיי אדם לחינם, הרי תאונות הדרכים מטילות נטל כספי עצום הן על הציבור והן על קופת המדינה. לכן ברור שמבחינת "עלות תועלת", השקעה מסיבית של תקציבים בנושא, עשויה להיות השקעה משתלמת ביותר הן לאזרח והן לקופת המדינה.
הטיפול בבעיית תאונות הדרכים חייב להיות קבוע ומתמשך ובתחומים רבים כמו: חינוך ומודעות, הדרכה ורענון, תשתית הכבישים, מעקב ובקרה, רישוי, חוק ושיטור, תקציבים ועוד.
תאונות דרכים נגרמות כתוצאה מהגורם האנושי, תשתית הכבישים ומצבם המכני של כלי הרכב. הדבר בא לביטוי במספר סוגים עיקריים של תאונות דרכים: תאונות כלי רכב עם הולכי רגל, תאונות בין כלי רכב, תאונות כלי רכב עם עצמים נייחים.
תאונות כלי רכב עם הולכי רגל
תאונות בין כלי רכב להולכי רגל מתרחשות לרוב בעיר, באזורי מפגש בין כלי רכב להולכי רגל, כאשר אחד הצדדים אינו מכבד את זכות הקדימה של האחר. אזורי מפגש כאלו הם מעברי חצייה, תחנות אוטובוס, צמתים מרומזרים או שאינם מרומזרים, אזורי כביש ללא מעברי חצייה, כבישים חשוכים וכדומה.
האשם בתאונות כאלה נופל הן על הנהגים והן על הולכי רגל. עם זאת ללא קשר מי האשם, הרי תמיד בתאונה בין מכונית להולך רגל, הולך הרגל הוא שיפגע תמיד. סטטיסטית, שליש מההרוגים בכביש כיום (33.6% ) הם הולכי רגל ובעיקר ילדים וזקנים, עובדה האומרת דרשני. חשוב מאוד שהולכי רגל ידעו שהימנעות מתאונות היא אפשרית, רק אם נדע שזכות קדימה בכביש מקבלים ברשות ולעולם לא לוקחים (גם אם מגיע). על כן אין תחליף להתנהגות כביש אחראית וזהירה הן של הנהגים והן הולכי הרגל בעצמם, שהרי לפחות גורם הזהירות האישית הוא בידינו.
תאונות בין כלי רכב
תאונות בין כלי רכב יכולות להתרחש בעיר ומחוץ לעיר, ועלפי רוב במהירויות גבוהות. מבחינים במספר סוגי תאונות: תאונות חזית-אחור, תאונות חזית-צד, תאונות חזית-חזית, תאונות שרשרת, התהפכויות ותאונות בין מכוניות לאופנועים או אופניים.
בתאונות בין כלי רכב, רמת הסיכון לנוסעים גדולה מאוד והיא תלויה בסוג התאונה, בעמידות הרכב במבחן ריסוק, במערכות בטיחות הרכב המותקנות בו, בגודל הרכב, במשקל והגובה היחסי, בין הרכבים המעורבים. לדוגמה בתאונות בין משאית לרכב פרטי, סיכויי הנוסעים ברכב הפרטי לשרוד יהיו קלושים ביותר. בתאונות חזית-אחור, סיכויי ההישרדות יהיו גבוהים יותר, ביחס לתאונות חזית-חזית (אנרגיה כפולה) או חזית-צד (רכב אינו בנויי לספוג התנגשות צדדית). תאונות שרשרת נגרמות בדרך כלל כתוצאה מבלימת פתע. הישרדות הנוסעים במקרה זה תלויה במהירות הנסיעה הכללית של כלי הרכב. תאונות שרשרת במהירויות גבוהות עשויות להיות קטלניות למרות שההתנגשות מתרחשת פגוש לפגוש המתוכננים לספוג את האנרגיה.
ככלל, התפלגות הנפגעים בנפש תוצאת תאונות בין כלי רכב מראה: 51.3% נוסעים ונהגים ברכב פרטי ומסחרי קל. 2.8% נהגי משאיות ואוטובוסים. 12.3% נפגעי רכב דו גלגלי. אין ספק שטיפול שורש בגורם האנושי (חינוך, מודעות, אחריות, מיומנות, ערנות ודריכות) , בתשתית הכבישים ובמצבם המכני של כלי הרכב, תוך הקפדה אכיפת חוקי התנועה יכולים להפחית בצורה משמעותית אובדן חיים מיותר זה.
תאונות כלי רכב עם עצמים נייחים
נהגים עשויים להיקלע למצב בו הם מכניסים עצמם למצב של תאונה עצמית, תוך התנגשות בעצמים נייחים כמו עץ, עמוד חשמל, רכב חונה וכ"ו. גם תאונות כאלה לצערנו, עשויות לגבות מחיר בנפש. בדרך כלל הסיבה העיקרית לתאונות כגון אלו היא עייפות או חוסר תשומת לב רגעית, שגורמת להחלקה בכביש, כניסה לסיבוב במהירות גבוה מידיי, ירידה פתאומית לשוליים, תגובה חפוזה לאירוע בכביש. הפתרון הקל לתופעה זו היא פשוט עצירה להתרעננות והתנהגות כביש אחראית ומודעת.
כדי שנדע לנצל את יתרונות השימוש ברכב הפרטי, חובה לזכור ולשמור על רמת אחריות אישית, החל מרגע רכישת ביטוח רכב, ועד להגעה בטוחה ליעד (בכל נסיעה ולכל יעד).
